סקירה אקדמית
מאמר 1 - מזרחי ש', (2013) שילוב נשים בספורט – לא מדובר במחקר אקדמי אלא מדובר במסמך חוקתי המוגש אל הכנסת.
הטענה המרכזית במאמר:
מזרחי (2013), טוענת שקיימת גדילה במספר הנשים בספורט בישראל בעקבות הקמת המועצה הציבורית לקידום הנשים בישראל.
ידוע כי גם בעבר ספורט הנשים סובלות מאפליה תקשורתית ומהיעדר ייצוג או תקציבים. כדי לשנות את המצב הקיים יש להשקיע בחינוך ובשינוי עמדות ולפתח מנהיגות נשים בספורט. לכן עלתה ההצעה להקים גוף עצמאי שתפקידו לייעץ, לקבוע יעדים ואף לפקח בנושאים הקשורים לקידום ספורט נשים.
שלוש מטרות: הקמת תשתית איכותית של ספורטאיות, קידום מנהיגות נשים בספורט, שינוי עמדות לגבי ספורט נשים. בעקבות התוכנית והמלצות הוועדה החליטה הממשלה, במרס 2005 ,להסמיך את השרה להקים מועצה 5 ציבורית לקידום ספורט הנשים בישראל.
ובאמת, בעקבות הקמת הוועדה, חל גידול במספר הספורטאיות בתחום.
ציטוט:
"בעקבות פעילות המועצה חל גידול במספר הספורטאיות וקבוצות הנשים ברוב ענפי הספורט. כמו כן הושגו כמה הישגים בינלאומיים של ספורטאיות וקבוצות נשים... עם זאת יש לתת את הדעת על העובדה ששיעור הנשים מקרב כלל הספורטאים נותר נמוך".
בחרתי בציטוט זה מכיוון שאני שמחה לראות כי כמות הנשים עלה בעקבות פעילות המועצה שבאה לעודד נשים לעסוק בתחום. אני שמחה לראות כי יותר ויותר נשים מרגישות פתוחות בנושא ושהן מגיעות להישגים בינלאומיים המייצגות את המדינה שלנו.
רלוונטיות לעבודה:
המועצה הציבורית מנסה לקדם את מעמדה של האישה בספורט ולעודד נשים לעסוק בתחום זה.
מאמר זה עוסק על קידום המגדר או המין הנשי בתום הספורט.
מאמר 2 - צ'אצ'אשווילי-בולוטין , ס. וליסיצה, ס. וגלילי, י. (2010) מדברים או עושים? הבדלי מגדר בעיסוק בפעילות גופנית בישראל בפתח המאה העשרים ואחת-
הטענה המרכזית במאמר:
שיוך המגדרים לתחומים שונים בספורט.
במחקרם של צ'אצ'אשווילי-בולוטין , וליסיצה, וגלילי, (2010) נמצא כי הגברים העוסקים בספורט בדרך כלל תחרותיים וחדורי מטרה בעוד שלנשים העוסקות בספורט חשובה יותר החיצוניות.
מצאו כי הגברים משתייכים לאשכול "ספורטאי בנשמה" (20%), או "ספורטאי כורסה" (14%)
שזה אחוז קטן לעומת הנשים שהתראיינו שהן משתייכות לאשכול "עיסוק בספורט לאופנה"(33%)
ו"אנטי ספורט"(31%).
במאמר עולה כי נשים ספורטאיות טענו שיותר מעניין אותן איך הן נראות, כמה הן מחוטבות, ספורט בשביל המראה החיצוני והתחרות בינהן למען היופי. באשר לגברים, הם מייחסים את הספורט כמשהו בעל משמעות רבה יותר וכצורך תחרותי יותר.
אך מספרם קטן. עולה כי הספורט שנעשה בחברה הישראלית הוא בא ברובו מבנות, אך לא למען תחרות קבוצתית, אלא למען שיפור המראה החיצוני. כלומר, הגברים הם נורא חזקים וגבריים שאוהבים תחרות ולהראות כמה הם בקיעים בנושא, מציגים את הספורט כמאן דבר שהפך למשהו מהם, משגרת חיי היום יום, אותם מעניין הסיבה העיקרית לשמה נפתח ענף הספורט והוא - תחרותיות בין קבוצות ואמון לקבוצה, תחרות פיזית מבחינה גופנית או פיזית, ולא מעניין אותם המראה החיצוני כמו לנשים, שאותן מעניין תחרות אופנתית.
סוכני חיברות כגורם משפיע על שני המגדרים.
תהליך החיברות מתבצע על ידי קבוצות שונות שבהן נתקל היחיד במהלך חייו בהקשרים החברתיים השונים.
התקשורת מנצלת את הכוח שלה לטובת האינטרסים האישיים שלה. היא מנסה לעצב את תפיסת עולמם של הצופים. מגיל צעיר סוכני החיברות מנסים לגרום להן לפעול מהרגש ולפעול מתוך עדינות ונשיות בעוד שהגבים אמורים להיות החזקים והשולטים בחברה.
הציפיות מבנות ליטול חלק בענפי ספורט פחות פיזיים ויותר אסתטיים, וציפיות מהבנים להשתתף בענפי ספורט המחייבים כוח ומגע גופני מאסיבי, תורמים להפרדה בין התפקידים המגדריים לאורך הזמן. הגורם הפיזי, העומד בבסיס הספורט התחרותי, מחדד את ההבדלים הביולוגיים בין המינים ומעניק עמדה מועדפת לגברים, שמאוחר יותר מתורגמת לעליונות "טבעית" גם בשדות חברתיים נוספים.
התקשורת מנסה לצייר לנו מציאות בה לגברים יכולות פיזיות גבוהות וביצועים, בעוד שהנשים אמורות לרכוש בגדים מאופנת הספורט, הן רגישות יותר ועדינות יותר בהשוואה לגברים - הגברים כבעלי יכולות פיזיות גדולות ואת הבנות כרגישות ודואגות לאסטתיקת הגוף. שני המגדרים פשוט יודעים מראש שעליהם לנהוג כך כיוון שכך מצפים מהם לנהוג. בעקבות כך, החברה טוענת שגם בתחום העיסוק קיים שוני.
הגברים יעסקו במקצועות כמו כדורגל, בעוד שהנשים אמורות על פי החברה לעסוק במקצועות "נשיים" יותר, כמו לעשות לק, או מוכרת בחנות שמלות.
הנימוק שלהם הוא היכולת הביולוגית השונה של שני המינים ועל כך החברה רואה את זה כמשהו טבעי. כלומר, הם מצפים מהשניים לעסוק במקצועות שונים בהתאם למגדרם ולא ניתן לצפות לשינויים מרחיקי לכת בנושאים אלה בטווח הקרוב.
ציטוט:
"סוכני החברות מנתבים את הבנים לכיוונים הרציונליים והפיזיים ואת הבנות לכיוונים הרגשיים והאסתטיים. הציפיות והדרישות השונות מבנים ומבנות ביחס לפעילות הגופנית, מכוונות אותם לשמירה על תפקידי המגדר המסורתיים."
בחרתי את ציטוט זה מכיוון שהוא עוסק בכך שסוכני החיברות שלנו, ההורים או התקשורת מנתבים כבר מגיל צעיר את הנשים למקצועות נשיים יותר ואת הגברים למקצועות או תפקידים המצריכים כוח וכך הנשים חושבות שזו המציאות הנכונה והברורה.
ציטוט נוסף:
"קיימים הבדלים משמעותיים בין שני המגדרים בשיוך תחום הספורט.
נשים נוטות להשתייך לטיפוס 'אנטי–ספורט' ו'עיסוק בספורט כאופנה' יותר מגברים, ואילו גברים נוטים להשתייך ל'ספורטאים בנשמה' ולטיפוס 'ספורטאי הכורסה' יותר מנשים."
בחרתי את ציטוט זה מכיוון שהוא ממש מגדיר במלואו את הבדלי המגדר שהחברה רואה אותם כגורם משפיע על ביצועים בתחום הספורט. בנוסף, הוא מציג את המציאות בה נשים מפחדות להשתייך לתחום הספורטאים בנשמה או ספורטאי כורסה כמו הגברים.
רלוונטיות לעבודה:
המאמר רלוונטי לעבודתי כיוון שבכוונתי לחקור על הנשים בספורט. במאמר מציגים את האפליה התקשורתית של הנשים בספורט בהשוואה לגברים ואת השיוכם של שני המינים לתחומים שונים בספורט.
אודות לסוכני החיברות נוצרת הכחדה סימבולית, שהתקשורת מתעלמת מהנשים העוסקות בספורט ואינה מסקרת אותן, ובמידה וכן לרוב הסיקור מעוות ופוגע.
מאמר3 - דיסקי (2002) סיקור ספורט נשי בתקשורת וייצוג נשי בספורט-
הטענה המרכזית במאמר:
תפקידי הנשים בתקשורת.
כאשר הנשים מסוקרות או משולבות בתקשורת בתחום הספורט הן בדרך כלל ישוייכו לתפקידים ספציפיים ומעט מאוד בתפקידים העוסקים בספורט הגברי" יותר כמו כדורגל. ספורט גברי אינו משודר על ידי נשים. נשות תקשורת העוסקות בספורט מוצגות פעמים רבות על תקן "קוריוז", כלומר כתקן המשעשע את הצופה, ולא תמיד כמקצועניות.
סיקור וייצוג הנשים בספורט הוא מעט מאוד.
ספורט נשים מסוקר מעט מאוד בארץ. לטענת מנהלת היחידה לקידום נשים בספורט במשרד המדע התרבות והספורט, המחדל הוא שהערוץ הממלכתי אינו משדר כלל ספורט נשים .
הסיבה העיקרית לסיקור הנמוך הינה שספורט הנשים בארץ מפותח עוד הרבה פחות מספורט הגברים. נשים שהצליחו בספורט בארץ הצליחו בדרך כלל בענפי ספורט אזוטריים, כלומר ידוע למעטים. הדוגמה המובהקת לכך היא יעל ארד, שזכתה במדליית כסף אולימפית בג'ודו, ענף אולימפי צעיר יחסית.
ציטוט:
"נהלים ותקנות - על פי רוב, אין סיקור ספורט הנשי מעוגן בנהלים או בתקנות המחייבות את מדורי הספורט למכסת סיקור. ההחלטות בערוצי הספורט מתקבלות "לגופו של עניין בהתחשב בפרמטרים שונים הרלוונטים לאותו ענף באותו הזמן." ההחלטה המקצועית לסקר אירוע כלשהו נעשית
באופן זה הן בספורט הנשים והן בספורט הגברים."
בחרתי בציטוט זה מכיוון שהאפליה בסיקור הנשים בספורט מוכרת על ידי חוק המחייבים את התקשורת לנהוג כך. לא ידעתי שחוקים כאלו קיימים וכרגע אני רואה כי המצב הוא הרבה יותר חמור ממה שחשבתי כיוון שזה מטעם חוק ולא מטעם בחירה.
רלוונטיות לעבודה:
התקשורת מייצגת ומסקרת את הגברים בתחום הספורט יותר ונותנת להם יותר מקום ביחס למגדר הנשי.
ייצוג מתקשרת למאמר כייון שבמאמר כתוב שסיקור הנשים בספורט הוא מעט מאוד ולכן מדובר בהכחדה סימבולית, הסיבה העיקרית לכך היא ש ספורט הנשים בארץ עוד לא מפותח כמו ספורט הגברים.
4 עבודה לשם קבלת תואר שני - קופר, העצמת נשים בקבוצת ספורט -
אני משתמשת בעבודה זו לצורך עיבוי עבודתי אך היא לא נכללת באחד משלושת המאמרים המצורפים למעלה.
הטענות המרכזית:
קופר טוענת שמעמד האישה בספורט משקף את מעמדה בחברה.
היא מצאה שהחברה אינה מעודדת נשים לעסוק בספורט, משום שהספורט עומד בסתירה לערכים הומניסטיים הקשורים לבית ומשפחה כמו : צניעות , טיפוח ועוד. חקרו את הנשים בספורט בחברה האמריקאית ומצאו כי היא ממשיכה לשעתק ולהדגיש את המיתוסים לגבי חולשתן הפיסית של הנשים. אחד המחסומים שמונע העצמת נשים היא בידודן החברתי. נשים, העובדות מהבית, מבודדות משאר הנשים ואילו נשים, שעובדות מחוץ לבית, יש להן התחייבויות רבות מעבר לעבודה (בית, ילדים, משפחה וכד'), כך שנותר להן זמן מועט לפתח נושא העבודה : העצמת נשים בקבוצת ספורט למען קשרים חברתיים. הספורט הקבוצתי מספק זירה שבה נשים יכולות להתאחד ולרכוש מטרות משותפות, ובכך לגשר על הפער שהפריד בינן לבין עצמן ובינן לבין החברה ולכן יש לו משמעות חשובה בהעצמה נשית.
מסוגלות עצמית.
המסוגלות העצמית מושפעת מהאמונה של אדם ביכולותיו ונובעת מדימוי עצמי ויכולות אובייקטיביות. מחקרים העוסקים בספורט מתייחסים בעיקר למסוגלות העצמית בהקשר לשיפור האמונה של הפרט שמובילה לשיפור היכולת ההישגית שלו בספורט, מבחינה גופנית, מימוש יכולת פיזית. מהממצאים שעלו במחקר עולה כי השפעת השייכות לקבוצת ספורט תחרותית מוסיפה למסוגלות העצמית של הפרט, למימוש יכולותיו לא רק בהקשר הגופני/פיזי אלא גם בתחומים האחרים בחייו. היעד והדרך להשגתו שנקבעים במסגרת קבוצתית תחרותית, גרמה לנשים להיפתח לדרכים נוספות בביצוע משימות בחייהן. היא אפשרה לנשים לקבוע לעצמן יעדים חדשים ולממשם.
מתוך ראיון עם שחקנית ספורט, עולה כי הקבוצה "מספקת לה משהו להשתייך אליו, להיות משמעותית. להיות משהו" תחושה זו עוררה בה את הרצון לממש עצמה בפיתוח התחום ולסחוף נשים נוספות לחוויה ולתרומה שנגזרת ממנה (העצמה פרטנית שמובילה להעצמה קהילתית). השייכות לקבוצה גרמה לנשים לעבור תהליך העצמה, לעבור ממצב פסיבי לאקטיבי כפי שטענה סדן (1997 .(השייכות לקבוצה סיפקה לנשים עוצמה ועוררה בהן רצון לקבוע לעצמן יעדים חדשים ולבצע משימות שלא חשבו עליהן קודם ובכך תרמה למימושן העצמי.
ציטוט:
"בין גברים לנשים קיימים הבדלים פיזיים-ביולוגיים. הבדלים אלו גרמו עוד בתקופת האדם הקדמון לשוני בחלוקת התפקידים ביניהם. גברים - ציידים נשים- מלקטות. מתוקף תפקידם כציידים לגברים ניתנו הכוח והעוצמה והם אלה ששלטו וקבעו, שליטה גברית פטריארכלית אבסולוטית. הנשים הוגבלו (עקב לידה והנקה) ונשארו קרוב לבית. תפקידן הסתכם בהיותן רעיות, עקרות בית ואמהות. מתוך ההבדלים הביולוגים הללו נגזרו ההבדלים התרבותיים, ששועתקו לאורך השנים. "
בחרתי בציטוט זה מכיוון שהוא מדגיש את ההבדלים בין המגדרים והמינים עוד מראשית המאה ה19. לחשוב שהאפלייה התחילה עוד מלפני שנים עד עכשיו מרתיעה אותי וגורמת לי לחשוב שהמצב צריך להשתנות. שעוד מימים אלו כל הגברים צידיים (מקצוע שדורש כוח, וכל נשים מלקטות, כומר עוסקות בכל מלאכות הבית. בנוגע לספורט, מתוך ההבדלים הביולוגים בין גברים לנשים נגזרו ההבדלים התרבותיים, ששועתקו לאורך השנים כמו בספורט, שעדיין מציירי את הנשים כחלשות לעומת גברים.
רלוונטיות לעבודה:
לשחקניות בקבוצת ספורט יש מטרה משותפת להגיע כיחידה אחת להישגים ספורטיביים ולהצליח ולנצח את הקבוצות המתחרות מולן.
תיאוריית הבניית המציאות מתקשרת למאמר, בכך מעמד האישה בחברה מושפע מהתקשורת שמעצבת את דרך חשיבתם של החברה בהתאם לפרסום שלה כיוון שהם מחזיקים בידיהם כוח רב אשר משפיע על כל החברה.