מתדולוגיית החקר
הסבר של המחקר ומטרתו:
מחקר על חוסר השוויון שנוצר בין הנשים והגברים העוסקים בספורט וייצוגן המופלה בתקשורת ומטרתו להציג את המציאות הלא שוויונית, שלא מדוברת מספיק בחברה הישראלית, ממנה התקשורת מתעלמת.
שדה החקר:
כתבות מהאינטרנט. גוגל הוא מנוע החיפוש הגדול בעולם בו ניתן למצוא גם כתבות.
YNET,ספורט 1, ONE, תלמה, פוליטיקלי חוקרת, SHVOONG,ישראל היום...
תקופת החקר -
1)לינוי אשרם (2019)
2)שחר פאר (2013)
3)דלילה חתואל (2018)
4)ירדן ג'רבי (2015)
5)ורוניקה גירנקו(אין)
6)רוני אוחיון (אין)
7) מורן סמואל (2014)
8)אבישג סמברג (2021)
9)אדוה כהן (2018)
10)גילי כהן (2021)
שאלות המסרק:
האם הספורטאית נשאלה על חיי המשפחה?
האם הספורטאית נשאלה על הישגים אולימפיים?
האם הספורטאית נשאלה על הבדלי נשיות/ גבריות?
האם הספורטאית נשאלה על ייצוג נשי בתקשורת?
האם הספורטאית נשאלה על היחס שמקבלת מהחברה?
האם הספורטאית נשאלה על הסיבה שבגללה עוסקת בספורט?
האם הספורטאית נשאלה על היכולת הפיזי שלה?
האם הספורטאית נשאלה על תמונה? (האם צורפה תמונה ללא מדים לכתבה?)
האם הספורטאית נשאלה על התזונה שלה במהלך היום יום?
האם הספורטאית נשאלה על המשקל שלה או על גוף (מאפיינים גופניים)?
שיטת המחקר:
ניתוח תוכן איכותני- שיטה זו דוגמת תכנים איכותניים כגון: סרטונים, קליפים, כתבות, סרטים וכו.
שיטת המחקר שלי היא שיטה של ניתוח תוכן איכותני.
שיטה זו היא שיטת מחקר לניתוח של טקסטים במגוון פורמטים (טקסט כתוב, קול, תמונה, וידאו, דיגיטלי).
שיטת ניתוח התוכן התפתחה במסגרת מדעי החברה האמפיריים והיא מגשרת בין הניתוח הכמותי הסטטיסטי לבין בחינה איכותנית של הפריטים הנבחנים.
יש להבחין בין ניתוח תוכן לקיטלוג של טקסט, כאשר מטרתו של ניתוח התוכן היא להגיע למסקנות על-אודות דפוסים, קשרים או הבדלים בטקסטים הנבחנים.
באופן כללי, יתרונותיה של השיטה הם ביכולת לבחון באופן בלתי מתערב טקסטים בצורה המאפשרת את שחזור תהליך הניתוח ואת תיקונו במידת הצורך.
חסרונותיה של השיטה מתמקדים במהימנותה, ביכולת המוגבלת להמיר טקסטים מסוימים למערכת מספרית תוך הסכמה רחבה ביחס להמרה זו.
היתרון בביצוע החקר:
בגלל שבצעתי את החקר, גוף ארגון בנושא יכול לפעול למען שוויון של הנשים בספורט.
חסרון בביצוע החקר:
לאחר ביצוע החקר, הבנתי שלא ניתן לדעת אם האפלייה תסתיים בקרוב בגלל הציפיות מהחברה והסטריאוטיפים הרחבים בציבור.