סקירה מושגית
הכחדה סימבולית - מצב בו התקשורת מתעלמת מקבוצה חברתית כלשהי ואינה מסקרת אותה. סיקור מעוות ופוגע.
התקשורת מתעלמת מהן ומתייגת אותן על פי מין ומגדר או העדפה מינית.
לפי המצב הקיים, הסיקור של הנשים בענף הספורט הוא שלילי ומעוות. התקשורת מתעלמת מהמגדר הנשי ולכן הוא נכחד מהחברה הציבורית.
מין ומגדר - מין הוא ביולוגי, זכר או נקבה, בעוד שהמגדר הוא תרגום חברתי של מין, המחולק לקטגוריות של גבר או אישה ולציפיות של החברה מהם. לדוגמא, הנשים אמורות ללבוש ורוד ולרקוד בלט לעומת הגברים שלובשים כחול ומשחקים כדורגל.
המין והמגדר יחדיו בעיני החברה מעידים על יכולות פיזיות שונות בין השניים, וגם על גבריות לעומת נשיות.
המין הגברי מעניק יתרונות בענף הספורט בעוד שהמין הנשי חסרון גדול,
ובאשר למגדר, החברה מצפה שהנשים יעסקו במקצועות נשיים יותר והגברים יעסקו במקצועות גבריים יותר.
סטריאוטיפ -הוא מושג חברתי שמראה איך קבוצות של אנשים נתפסות בעיני קבוצה אחרת, מבחינת עדות, מגדר בין נשים וגברים, אמונה של דתיים או חילוניים או מבחינת מראה. בעצם סטריאוטיפ זה הכללת קבוצה מסוימת בחברה בהתאם למאפיינים שלה. לרוב הוא שלילי.
קיימים סטריאוטיפים על הנשים בספורט. החברה מכלילה על כל אישה המשתייכת לקבוצת ספורט מסוימת שהיא "גברית", או מכלילים עליהן שהן לסביות, שהרי זו העדפה מינית שהחברה רואה בזה כמשהו "גברי". מכלילים עליהן שהן חלשות ולא מגיעות לביצועים טובים לעומת גברים.
ייצוג - לייצג מיעוטים או קבוצות אחרות בצורה סטריאוטיפית ומבזה כך שהמסרים יהיו קלים להבנה או מיניים ומושכים, או שזה יעמיק את הסטריאוטיפים בחברה וכך אין ייצוג הולם ושוויוני. שיקוף מסויים של מציאות אבל לא המציאות עצמה או כולה. אמצעי התקשורת ההמונים מסיעים בבניית תפיסתנו לגבי קונפליקטים חברתיים, פוליטיים וכלכליים. באמצעות התקשורת ניתן לעצב ולבנות את ה"אחר" בחברה. באמצעות הייצוג מציגים אותו בצורה מסוימת כחלק מבניית משמעויות שונות בחברה. תהליך בצורה סטריאוטיפית שבאמצעותם נבנה "האחר".
תקשורת ההמונים היא הגורם המרכזי לייצוג הנשים בספורט. הם אלו שמחליטים כיצד לסקר אותן, או באיזו דרך להראות אותן לציבור. ככל שהתקשורת תייצג או תיתן לנשים במה בהקשר לעיסוק בספורט, כך הן "קיימות בחברה". הייצוג שלהן מתמקד גם בדמות גברית בחייהן, במראה החיצוני או לרגישות שלהן.
תיאוריית הבניית המציאות- מתבססת על הטענה שאנחנו חיים בעולם בו אין משמעות אחת קבועה. התקשורת מעצבת את תפיסת עולמה של החברה באמצעות הצרכים האישיים שלהם וגם מייצרים משמעות סובייקטיבית למציאות שבחדשות. התקשורת לעיתים לא משקפים את המציאות אלא מבנים אותה באמצעות דעתם האישית ומעוותים אותה באמצעות דעתו האישית של הכותב בתקשורת ההמונים, נוצרות תפיסות עולם שונות אצל הצרכנים.
התקשורת משפיעה ומעצבת את דרך חשיבתם של החברה בהתאם לפרסום שלה.
למשל, בעת שידור ספורט גברים, התקשורת שותלת במוחו של הצופה תמונות שעל פיהן דרך החשיבה שלו מתנהלת. על פי מה שהם יפרסמו במדיה, כך תתעצב תפיסת עולמנו כלפי נושאים מסוימים בחברה, בהתאם לפרסום, כיוון שהם מחזיקים בידיהם כוח רב אשר משפיע על כל החברה. בהתאם לאינטרסים של התקשורת, יפורסמו ויסוקרו נושאים שהתקשור מכוונת אותנו אליהם.
שאלות ירוקות
1) הסבירו את המושג ייצוג מגדרי (על ממדי השונים) וכיצד הוא בא לידי ביטוי בזירה של תקשורת הספורט
ייצוג מגדרי – האופן שבו מוצגים המגדרים בתקשורת בכלל, ובהקשר שלנו, בתקשורת הספורט.
מורכב מאנשי התקשורת ומושאי הסיקור, בחינה כמותית ואיכותנית.
לדוגמה, כמה נשים וכמה גברים עוסקים בתקשורת הספורט? באילו תפקידים יש נשים ובאילו יש גברים? אילו משדרים מובילות נשים ואילו משדרים מובילים גברים וכן הלאה? כיצד מסקרות עיתונאיות וכיצד מסקרים עיתונאים אירועי ספורט וכולי.
מהצד השני, מושאי הסיקור: כמה ספורט גברים וכמה ספורט נשים יש במשדרים? כיצד מתייחסים לספורט נשים וכיצד לספורט גברים? כיצד מציגים ספורטאיות וכיצד ספורטאים וכן הלאה.
מה הקשר בין שידורי ספורט לתהליכי חיברות (סוציאליזציה)?
שידורי ספורט מציבים פעמים רבות תמונה של הראוי: מיהו ספורטאי ראוי, ספורטאים כגיבורים שהתגברו על מגבלות אנושיות והגיעו להישגים יוצאי דופן. בכך ששידורי ספורט מסמנים את הראוי (ואת הלא ראוי) הם מעצבים תהליך חברות.
שידורי ספורט שרבים מהם שידורים חיים מציגים את ה"מציאות": התנהגות אנשים במצבים מציאותיים, ללא תסריט ובכל מלמדות אותנו כיצד מתנהגים (ספורטאים, אוהדים, נשים, גברים וכן הלאה).